סְלִיחוֹת
כְּשֶׁנִּכְנֶסֶת שַׁבָּת
אֲנִי מַדְלִיקָה נֵרוֹת
מִתְפַּלֶּלֶת וּמְבַקֶּשֶׁת
וְנֶדֶר נוֹדֶרֶת.
עִם נֵר הַנְּשָׁמָה
זֶה קְצָת אַחֶרֶת
מִתְעַכֶּבֶת וּמַדְלִיקָה
וְאָז מְבַקֶּשֶת סְלִיחָה
מֵאֱלוֹהִים עַל אִמָּא
שֶׁלֹּא נָדְרָה אַף נֶדֶר
וְכָעֲסָה עָלָיו
וְעָשְׂתָה לוֹ רַק טוֹבָה
אֶת נְרוֹת הַשַּׁבָּת הִדְלִיקָה
לְלֹא בְּרָכָה.
הִיא הֶעֱמִידָה אוֹתוֹ בְּמִבְחָן
וְהוּא עָשָׂה לָהּ בְעָיוֹת
נִרְאֶה אוֹתוֹ אָמְרָה
לֹא מִסְתַּפֵּק בִּתְפִילוֹת
הוּא רוֹצֶה גַּם מַעֲשִׂים
מְשַׂחֵק אוֹתָה קָדוֹשׁ
הוּא כֻּלּוֹ אֱלוֹהִים.
שָׁמַעְתִּי כְּבָר עָלָיו אָמְרָה
גִּבּוֹר גָּדוֹל הָיְתָה שׁוֹאָה
הָלְכָה לָהּ שּׁם הַמּשְׁפָּחָה
שִׁשָּׁה מִילְיוׁן מְשֻׁפָּדִים
כֻּלָם שֶׁלּוׁ, מַאֲמִינִים
נִרְאֶה מָה הַלְאָה יַעֲשֶׂה
אֲנַחְנוּ כָּאן נִחְיֶה וְנִרְאֶה
אִם הוּא עוֹד פַּעַם צְחוֹק עוֹשֶׂה
כָּכָה מִתְעַלֵּם מֵהַעִנְיָן
הוּא יִהְיֶה אֶצְלִי קָטָן קָטָן.
הַבֵּן שֶׁל שׂוּרֶה נֶהֱרַג
וְשׂוּרֶה נִצּוֹלַת שׁוֹאָה
מָה יֵשׁ כְּבָר לְהַגִּיד אָמְרָה
אִם דַּם יְהוּדי נִשְפַּךְ כְּמַים
אֲנִי שָׂמָה עָלָיו זַיִן.
אֱלוֹהִים לֹא סָלַח לְאִמָּא
וְהֶחֱזִיר לָהּ
מְנַת אַחַת אַפַּיִם
הֶאֱכִיל אוֹתָהּ בֹּסֶר
וַאֲנִי כָל הַזְּמַן
צְרִיכָה כֶּסֶף
לְהַלְבָּנַת שִׁנַּיִם.